חתונה מסורתית

מנהגי עדות לטקסי חתונה

חתונה מרוקאית :

עבור העדה המרוקאית, חתונה היא אירוע חשוב מאוד בחיי האנשים. חתונה מרוקאית נקראת אם כל החגיגות. האירוע עצמו מתוכנן בקפידה ובתשומת לב רבה. טקס האירוסין נערך בבית הכלה הלבושה במיטב הלבוש והתכשיטים וממתינה לפגוש את החתן. במהלך הערב נערך טקס חתימת על הסכם שמהווה כתב התחייבות להינשא, ולאחר טקס זה החתן הופך לאורח רצוי בבית הכלה. לאחר ששני הצדדים הסכימו על סדרי חתונה מרוקאית  ותנאיה נשות המשפחות באות לעזור בהכנות.

שלבים באירגון חתונה מרוקאית
בתקופת ההתארגנות לחתונה מרוקאית, מתקבצות נשות המשפחה וכל אחת מהן מביאה ממטעמי מטבחה, כשהאוכל המרכזי הוא ’'שקשו בלעשוב" קוסקוס עם עשבי תיבול. אכילת הקוסקוס מסמלת  שמחה ,המאפיינת את שלבי ההכנות לחתונה מרוקאית.
מידי ערב במשך שבוע לפני טקס החתונה, נערכות ארוחות ערב גדולות בבית הכלה ובבית החתן. בבית הכלה מוציאים את הנדוניה ושרים לכלה שירים מיוחדים לאירוע ובבית החתן עורכים ערבי רווקים.

 לפני עריכת חתונה מרוקאית, הורי החתן באים לבית הכלה ועורכים היכרות בערב מיוחד הנקרא שבת כלה. לאחר הטבילה במקווה, מתקיימת מסיבת חינה. הורי הכלה מארחים את הורי החתן, ואמו ואחיותיו של החתן מביאות לכלה מתנות. המוזמנים נוהגים ללבוש בגד מסורתי הנקרא כפאתן וכיסויי ראש מעוטרים.

טקס החינה והחתונה

חינות הוא חלק חשוב מאוד בחתונה מרוקאית. בטקס מלבישים את החתן והכלה בתלבושת מסורתית של חתונה מרוקאית. הכלה לבושה ב"קשואה אל כבירה" והחתן לבוש ב"ג'לביה". הנשים רוקדות ושרות שירי זוגיות ושירים המספרים על יופיים של בני הזוג. את החינה מכינים בקערה מפוארת ומקשטים אותה בנרות וסוכריות. חינה היא סמל למזל, פוריות, שגשוג וחיים מאושרים כזוג נשוי. החינה נמרחת על כפות הידיים של החתן והכלה בליווי שירים ואחר כך מורחים לכל אורחי האירוע גם כן חינה על ידיהם.

בזמן עריכת חתונה מרוקאית מלווים את החתן והכלה בשירים וריקודים ומתקיים טקס חופה דתי לאיחוד בני הזוג, כשברקע מלווים את הזוג הנישא ברכות לחיים טובים ומאושרים וקולות זררט. ולבסוף מברכים את כל המוזמנים ב"בזאדאללה, קבאל ערס דיילכום"- בעזרת השם בחתונה המרוקאית שלכם!

מקורה של יהדות בוכרה הוא הקהילה היהודית של מרכז אסיה. גם יהודי טג'יקיסטן, קירגיזסטן, קזחסטן וטורקמניסטן הם בוכרים. העיר בוכרה שבאוזבקיסטןשימשה בעבר כמקום מושבה של קהילה יהודית גדולה וענפה והיוותה מרכז יהודי, תרבות ורוחני גדול וחשוב.
העדה הבוכרית  מציגה תרבות ומסורת ענפה מאוד. מנהגים רבים נשמרו לאורך הדורות וביניהם מנהגי חתונה בוכרית, שהינה טקס חשוב בחיי אנשי הקהילה. הצעירים הבוכרים שונים מהישראלים בעיקר במנהגי חיזור וחתונה בוכרית. הצעירים הבוכרים התברכו בצניעות האופיינית לבני העדה, צניעות של מסורת שעברה עם השנים. לא מקובל בקב העדה שבחור ימצא בחורה לבד, אלא רק דרך היכרות ושידוך. כמו כן, בוכרים רבים מאמינים כי אושרם טמון דווקא בשמירה על שלמות העדה ורוצים להינשא דווקא לבני עדתם לכן קיום חתונה בוכרית הינו מאורע הדורש הכנות מוקדמות ואירוסין.

מהלך חתונה בוכרית

במהלך עריכת חתונה בוכרית  באולם חתונות  הנשים והגברים ישבו בנפרד מסביב לשולחנות עגולים עמוסי כל טוב. העדה ידועה במטבח בוכרי מסורתי משובח ויוקרתי עם אווירה אתנית. המאכלים המסורתיים שנוהגים לאכול בחתונה בוכרית הם מנטו, באכש, אושפלוב ובמיוחד דושפרה, שהם סוגי מאכלים המבוססים על אורז. בנוסף, נהוג לתת לכלה, לאם הכלה ולחמותה מעדן עשוי מקצף ביצים מתוק בזמן שממתינים להגעת האורחים. יושמעו שירי חתונה בוכרית על ידי זמר  מלווה בכלי נגינה ולרוב ניתן גם לראות רקדנית המרקדת בין השולחנות, כשהאורחים מעניקים לה כסף. כמו כן נהוג כי האורחים קמים לרקוד ולהרקיד את החתן והכלה ואז זורקים או שמים עליהם כסף.

בחתונה בוכרית נהוג ללבוש בגדים מסורתיים המאפיינים את העדה, כמו  מעיל ארוך מכותנה שנקרא "ג'ומה" והגברים חובשים בדרך כלל כיפה בוכרית בצבע זהב ואדום הנקראת "חלפו". הכלה לובשת שמלה מפוארת עם עיטורים השזורים בחוטי זהב, תכשיטים מסורתיים ונעליים בוכריות. רוב האורחים יגיעו בתלבושות מסורתיות מקושטות כדי לכבד את החתן והכלה.

שבת חתן – נחגגת בשבת שאחרי חתונה בוכרית. לאחר החזרה מבית הכנסת ואחרי ארוחת הצהריים כשהגברים פורשים למנוחה, באות נשות המשפחה לבקר את משפחת החתן ומקובל להגיש להן כל מיני מאכלים מתוקים.

אם אתם ממוצא יווני או סתם אוהבים את התרבות היוונית השמחה על המוזיקה שלה והמאכלים המיוחדים של המטבח היווני, תוכלו להתחתן בחתונה יוונית.

עמדת חתונה יוונית היא אירוע מורכב יחסית.  המשפחה היוונית היא לרוב מורחבת וגדולה ולכן יש להתחשב בזמן הארגון במספר האנשים אותם רוצים להזמין ובהתאם לכך להזמין אולם חתונות או גן אירועים. יש גם לזכור שבחתונה יוונית אוהבים לשמוח ולאכול!

שמלת כלה יכולה המתאימה עבור חתונה יוונית יכולה להיות שמלה לבנה מבד שיפון רך עם קפלים בחזית בסיגנון השמלות היווניות העתיקות או שמלה בסגנון טוגה. החתן ילבש מכנסים שחורים וחולצה לבנה.

מאפייני חתונה יוונית

אוכל: תפריט אופייני בחתונה יוונית יכלול מאכלים יוונים מסורתיים כמו מאזטים ומיני סלטים כגון חצילים בשום ויוגורט, סלט פלפלים אדום וחומוס יווני, עלי גפן  ממולאים באורז, קבבים קטנים מתובלים בטוב טעם ומבושלים ברוטב עגבניות פיקנטי, 'צדזיקי', 'מוסקה', 'טרמסלטה', מאפים ('פיטס') או פשטידות במילוי של גבינה, בשר, ובעיקר בשר כבש האהוב על היוונים, עוף או ירקות שונים, מיני דגים ועוד.
המשקאות החריפים שמקובל להגיש בחתונה יוונית  הם אוזו וציפורו. מומלץ שהשולחנות  יהיו ארוכים ולא עגולים ומכוסים מפה לבנה כך שהאורחים יוכלו לשוחח זה עם זה וגם ליהנות ממראות האוכל היווני האופייני.

מוזיקה: תוכלו להפיק חתונה יוונית בסיגנון של ערב טברנה יחודי עם מיטב  הקלאסיקה של המוזיקה היוונית מכל הזמנים או עם המוזיקה היוונית העכשווית הפופולארית כל כך בישראל. תקליטן או להקה  ינגנו וישירו שירים יוונים באווירה יוונית אותנטית  ועליזה. צלילי בוזוקי בגלמה וקלידים בתוספת של בקבוקי אוזו יהפכו כל אירוע של חתונה יוונית לערב שייזכר למשך זמן רב. וכן חשוב לארגן מקום לריקודים, בין אם לריקודי חתונה יוונית כמו צפיטדללי  עם בקבוק אוזו ביד, ריקוד סירטאקי בשורות, חספיקו, זבקיקו ורבטיקו או לריקודים מודרניים.
נזכיר רק כי הנוהג של ניפוץ הצלחות כמחווה של הערכה כלפי המוזיקאים שניגנו לאורחי החתונה היוונית הופסק ובמקומו נהוג כיום להשליך פרחים ועלי כותרת פרחוניים על ראשיהם של החתן והכלה, בני המשפחה הנגנים והזמרים.

מנהגי חתונה דרוזית :

לעדה הדרוזית מנהגים יחודיים הקשורים לכל אורחות חיים שלה וכמובן שגם לטקס החתונה הדרוזית כללים משלו. טקס הבגרות נערך כאשר הבן מגיע לגיל 15 ומולבש  ב"עמאמה" -טרבוש לבן על ידי השיח'ים והבחורה מולבשת בצעיף הלבן.
לפני כל חתונה דרוזית מתקיימים אירוסין. טקס אירוסין כולל לעיתים עריכת כתובה "אל- עקד" ולעיתים נערך באופן משפחתי ללא "עקד". תקופת האירוסין נעה בין שנה לשלוש שנים בהן הכלה מכינה את הנדוניה. בעבר שולם מוהר מטעם הורה החתן עבור הנדוניה, אך כיום זה אינו הכרחי. בתקופת האירוסין החתן בונה את ביתו  החדש.

מנהגי חתונה דרוזית
שבוע לפני החתונה נוסעת הכלה עם החתן והוריו כדי לקנות את כל המצרכים ("אלקסוה"). בשבוע החתונה קונה אם החתן לכל בנות המשפחה וכל חברותיה לבוש מיוחד שנקרא "בדלה" במנהג הנקרא "ח'ולעה".

לחתונה דרוזית שני חלקים: חתונה דרוזית דתית שבה עורכים סעודה מרכזית לכל האורחים ולבני המשפחה וכולם משתתפים בטקס "אל- דוח'לה" – הבאת הכלה מבית הוריה לבית הורי החתן. החתונה הדרוזית השנייה מלווה בשירה וריקודים דרוזיים עממיים "דבקות". שני השלבים נערכים במהלך שבעת ימי החתונה. כיום נערכת לעיתים החתונה הדרוזית באולם, אבל את הטקס המסורתי עושים בבית. לבוש הכלה בשמלה לבנה ביום החתונה הינו מנהג חדש, אך הלבוש לשני המינים תמיד צריך להיות שלם וצנוע. לכל חתן שני שושבינים ולכל כלה שתי שושבינות.

מהלך שבעת ימי חתונה דרוזית
יום א' –  הכנת המצרכים הבסיסיים של המאכלים המיועדים לחתונה דרוזית.
יום ב' –  "חשי- אל- קורן" השלמת הנדוניה של הכלה- סריגה, תחרה, תפירה וכו'.
יום ג' – "שק -אל -קלאדה"  הכנת שרשרת מציפורן לכלה ע"י חברותיה.
יום ד' –  יום אפיה לחתונה.
יום ה'  – ליל החינה ו"התעלילה"- מסיבת החינה של החתן.
יום ו' – ליל ה"סמדה" – מסיבת הכלה, וה"תג'לאי" – טקס מרכזי לכלה.
יום שבת – יום החתן- ובו נערך טקס ה"זפה". החתן מוצב במעגל, מוקף בחברים ובני משפחה וספר הכפר מספר אותו. המשתתפים שרים לחתן שיר מיוחד ואז נערכת הסעודה המרכזית לחתן ומתקיימת "טופה" של החתן אשר רוכב על סוס ומקיף את הכפר. בסוף היום מתכנסים כולם לטקס ה"דוח'לה".
בטקס ה"דוח'לה" הכלה מגיעה לפתח בית הורי החתן, מדביקה בכניסה או מעל לדלת בצק  מעורב בפרחים וכסף, אחריה מגיע החתן ועושה אותה פעולה של הדבקת הבצק, מסיר מעל פני הכלה את המטפחת ("מנדיל") ומברך אותה ב"ברוכה הבאה".

בסעודת החתונה בני המשפחה יושבים אחרונים  לאחר שכל שאר הנוכחים  תפסו את מקומם, והילדים לא יושבים באוהל עם הגברים והאורחים  אלא עוזרים באירוח ובכיבוד.
מתנות או כסף שנקרא "נקוט" המובאים בחתונה נמסרים בנפרד: אורח גבר מוסר לאב החתן, ואישה לאם החתן. כעבור שבוע מהחתונה הורי הכלה עורכים סעודה להורי החתן  מנהג זה נקרה "רדת- אל- אג'ר".